גישות/ תפיסות בבטיחות

כאדם פרטי או כארגון אנו מאמצים תפוסי פעולה למול עולם של גירויים כאלו או אחרים המובילים אותנו לפעולה, החל מלהיזהר ממים חמים/קרים שנשפכים עלינו או על מוצרי חשמל ואלקטרוניקה וממשיך למול פגיעה פיזית חלילה או ארוע כלכלי לא רצוי, בארועים מהותיים, כאלו שהשאירו עלינו רשמים/משקעים, אנו לומדים כתוצאה מהארועים שחווינו כיצד לפעול להבא. אם את המנגנון הטבעי ללמידה הקיים בכולנו נייעל לתהליך מובנה נוכל להעלות את רמת היעילות והבטיחות בתהליכי עבודה בחיינו האישיים ובארגון.

קיימות גישות שונות המכתיבות את ניהול הבטיחות בארגון, לבסוף כלל התפיסות מתנקזות לשתי גישות עיקריות, השילוב בניהן מייצר מענה כולל המביא למצויינות האירגונית אם הדברים נעשים נכון ומשולבים בשיטות העבודה.

1. בטיחות תגובתית[ריאקטיבית] - ביצוע למידה לאחר קרות ארוע בטיחותי כזה או אחר והפקת לקחים ממנו, הגדרת שיטות העבודה מחדש ופירסום ההנחיות לעובדים
2. בטיחות מניעתית[פרואקטיבית] - לפני ביצוע כל פעולה או משימה לקיים בחינה והערכה של ההשלכות מתקלה כזו או אחרת ומה ניתן לעשות למניעת התקלות הללו מלכתחילה.
   דוגמה: יציאת עובד לשטח עם ארגז כלים לתיקון מכונה מבלי לדעת איזה מפתחות נדרש - הגעה למקום ללא המפתח המתאים יכולה למנוע טיפול במכונה מה שיגרום להפסד כלכלי מאחר והתקלה נמשכה מעבר לזמן הרצוי. 

כלים ליישום בטיחות תגובתית

ברגע שהתרחש ארוע בטיחותי נקיים תהליך למידה, 

ארוע בטיחותי יכול להיות גם ארוע בו לא נפגע עובד או נגרם נזק אך עדיין אם היה נפגע עובד או נגרם נזק הייתה פגיעה חמורה או נזק גבוה. 

תהליך הלמידה יכלול תאור מה קרה, עובדות, ממצאים ומתוכם נפיק לקחים ופעולות לשיפור.

אנו נרצה להגיע לגורמי השורש בלמידה על מנת לטפל במקור - קיימות שיטות ותהליכי למידה שונים להגעה לגורמי השורש,

שאילת למה על כל תשובה עד שמגיעים לשורש ו/או פירוק כל משימה לגורמים עיקריים. ראה בהרחבה במאמר "למידה מאירועים והפקת לקחים"

כלים ליישום בטיחות מניעתית

בטיחות מניעתית כוללת בתוכה לא מעט כלים/נושאים אך כולם בסופו של דבר נכנסים תחת כותרת של ניהול סיכונים ומניעתם.

הכלי בו אנו משתמשים בבטיחות מניעתית נקרה הערכת סיכונים - זו תורה שלמה עם גישות המותאמות לסוגים שונים של משימות וצרכים בארגון. הערכת סיכונים הינו כלי בו כולנו משתמשים ביום יום לקבלת החלטות החל מלצאת בבוקר ולהכנס לכלי רכב כזה או אחר ולהגיע מנקודה אחת לשניה עד לקבלת החלטה על רכישה של מוצר כזה או אחר לבית כולל רכיש תרכב או רכישת בית ולקיחת משכנתא.

השיטה הנוחה ביותר ללא צורך בהכשרה מיוחדת מדברת על זיהוי הערכה ובקרה, שיטת זה"ב, זיהוי גורמי הסיכון - על ידי שאלת שאלות כמו מה יכול לקרות, אם לא יהיה לנו. הערכת התשובות שנתנו למול התוצאה הרצויה וקביעת כלים לבקרה שמה שהחלטנו יתבצע בהתאמה לזיהוי והערכה שעשינו.

מאחר ובסופו של דבר לאחר זיוהי של גורם סיכון יכול ויתקיים שיח לגבי כמה חמור הסיכון ובעקבות כך נידרש להחליט מה ההשקעה הנדרשת לטיפול בסיכון זה כמו האם רכב שיש לו רישיון רכב ועם טסט הוא רכב ראוי להסעת ילדים או שנירצה שיהיה רכב עם כל מערכות הבטיחות החדשות שיש כיום כמו כריות אויר ומערכות בלימה אוטונומיות וכן הלאה קיימת גישה נוספת אשר מגדירה אמות מידה אמות המידה הן כלי להקטנת השיח הריגשי לרמת סיכון מצד אחד אך מסדרת את הצורך וגודל ההשקעה הינימאלי שיידרש על מנת לעמות למול סיכון קביל/סביר.אמות המידה הנהוגים הן פירוק נושה המגדיר את הסיכון ל 2 פרמטרים, תדירות וסבירות - נשאל מה התדירות שארוע זה או אחר יתרחש כגון, פגיעת עובד - כל יום, אחת לחודש , לשנה או 10 שנים - כנראה שככל שתדירות הארוע תהיה גבוהה יותר אנו נרצה להקטין את מחזורי הפגיעה האפשרית. והעוצמה של הפגיעה - האם רק למרפאה לקבל פלסטר, העדרות מהעבודה עד 3 ימים, העדרות ממושכת או פינוי למיון, נכות, ריבוי נפגעים או מוות חלילה - גם כאן אנו נרצה ליצור מנגנון בו עוצמת הפגיעה תהיה נמוכה עד כמה שניתן.שילוב 2 נתונים אלו - מכפלתם תתן לנו נתון מספרי לכמה הסיכון מהותי.

הסבר לטבלה

המטרה - הערכת סיכונים ומתן המלצות להקטנת סיכוני פגיעת ונזק בעת ביצוע העבודה. 

לאחר הערכת הסיכונים יש לקבוע את הפעולות הנדרשות להפחתת הסיכונים ולבצע הערכת סיכון מחדש בתנאים החדשים על פי אמות המידה המופיעות כאן: 

הסתברות למימוש התרחיש: 1-קלושה ביותר; 2-לעיתים רחוקות; 3-לעיתים; 4-עשוי לקרות בכל יום. 

חומרת נזק צפוי: 1-רק עזרה ראשונה; 2-פגיעה עם היעדרות (עד חודש); 3-נכות או העדרות ממושכת; 4- מוות/נפגעים רבים. 

הערכת הסיכון: מכפלת ההסתברות בחומרה. 

קבילות סיכונים: [1-3] – קביל,תדריכים בלבד [4-6] – שימוש בצמ"א, כללים מגבילים ותדריכם, [8-16] – מחייב שימוש באמצעים הנדסיים, צמ"א כללים מגבילים ותדריכם 

קודים לפעולות מפחיתות סיכון: (1)-שינויים טכניים/הנדסיים ; (2)-עידכוני כללים מגבילים ; (3)-תדריכם ; (4) ציוד מגן אישי(צמ"א) (5) - אחר. 

איך עושים את הדבר הזה שנקרה הערכת סיכונים, ואם יש חוקים איפה הם נכנסים?

כדי לענות על השאלה צריך להגדיר מהם השלבים לטיפול בסיכון,

נהוג להגדיר 5 שלבים, אישית אני מעדיף לאמר שיש שישה שלבים להלן,

1. סילוק מוחלט של גורם הסיכון
2. הפחתת רמת האנרגיה
3. פתרון הנדסי אינהרנטי(מוטמע) במערכת – הפרדה פיזית ממקום האנרגיה, התראות וכד'
4. פתרון אדמניסטרטיבי – נהלי עבודה בטוחים
5. מתן הגנה למבצע ( ציוד מגן אישי)
6. מענה בחירום