מתי נידרש להעסיק ממונה בטיחות
תחום הבטיחות כולל מגוון רחב של דיסציפלינות, ובהן בטיחות בעבודה, בטיחות תהליכית, בטיחות אש, בטיחות בקרינה מייננת, בטיחות בקרינת לייזר, בטיחות בתעבורה ותחומים נוספים. לכל אחד מתחומים אלו קיימת רגולציה ייעודית, ובמקרים מסוימים אף חובה למנות בעל תפקיד מקצועי האחראי על ניהול התחום.
במדינת ישראל האחריות לשמירה על בטיחות העובדים מוטלת בראש ובראשונה על המעסיק (מחזיק המקום/מנהל העבודה בהתאם להגדרות החוק). לצד אחריות העובדים לפעול בהתאם להוראות הבטיחות, החוק מטיל על המעסיק חובה לנקוט בכל האמצעים הסבירים למניעת תאונות עבודה, מחלות מקצוע ופגיעה באדם, בציוד וברכוש.
במסגרת זו קבע המחוקק מקרים שבהם קיימת חובה למנות ממונה בטיחות בעבודה, והגדיר את סמכויותיו, אחריותו והיקף פעילותו.
אולם בעולם הניהול המודרני, ממונה הבטיחות אינו נתפס עוד רק כדרישה רגולטורית. ארגונים השואפים למצוינות תפעולית מבינים כי ניהול בטיחות הוא חלק בלתי נפרד ממערכת הניהול הארגונית, בדיוק כפי שמנהלים איכות, תקציב או ייצור.
מחקרים רבים מצביעים על כך שארגונים המשקיעים בניהול בטיחות נהנים מירידה במספר התאונות, ועלייה בפריון העבודה, צמצום עלויות בלתי מתוכננות ושיפור משמעותי בתרבות הארגונית ובמוניטין העסקי.
במאמר זה נסביר מיהו ממונה הבטיחות, מתי קיימת חובה למנותו, כיצד נקבע היקף פעילותו, ומהי תרומתו לניהול נכון של הארגון.
מהו ממונה בטיחות?
ממונה בטיחות הוא בעל מקצוע שהוסמך על ידי מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית (במשרד העבודה) לשמש כיועץ המקצועי של הנהלת הארגון בכל הקשור לבטיחות בעבודה, גהות ובריאות תעסוקתית.
תפקידו מוגדר בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954, ובתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו-1996, הכוללות 19 תחומי אחריות המחייבים אותו במסגרת תפקידו.
על מנת לקבל הסמכה כממונה בטיחות נדרש המועמד לעמוד בתנאי סף של השכלה וניסיון מעשי, לעבור הכשרה מקצועית במוסד שאושר על ידי משרד העבודה, להשלים את כלל המטלות והבחינות הנדרשות, ולעמוד בפני ועדת כשירות מטעם מנהל הבטיחות.
רק לאחר עמידה בכל הדרישות מונפק אישור הכשירות הרשמי.
בנוסף, החוק מחייב את ממונה הבטיחות לשמור על כשירותו המקצועית באמצעות ימי עיון ותקופות השתלמות תקופתיות (בצבירת ימי כשירות נדרשים) כתנאי להמשך החזקת ההסמכה.
חשוב להדגיש כי ממונה הבטיחות אינו מחליף את אחריות המעסיק או הנהלת הארגון. האחריות החוקית והמשפטית לבטיחות העובדים נשארת בידי המעסיק, בעוד שממונה הבטיחות משמש כיועץ מקצועי המסייע להנהלה לזהות סיכונים, לנתחם, להציע פתרונות, להטמיע נהלי עבודה בטוחים ולוודא עמידה בדרישות החוק.
מהם תפקידיו של ממונה הבטיחות?
לממונה הבטיחות מגוון רחב של תחומי אחריות הנגזרים מתקנות ממונים על הבטיחות, ובהם:
- ייעוץ מקצועי להנהלת הארגון בכל נושאי הבטיחות והבריאות התעסוקתית.
- איתור מפגעים וסיכונים והמלצה על דרכי טיפול ופעולות מתקנות.
- ביצוע והובלת סקרי סיכונים והערכות סיכונים בתהליכים ובעמדות עבודה.
- סיוע בהכנת תוכנית בטיחות ארגונית ונהלי עבודה בטוחים.
- וודאות קיום הדרכות בטיחות לעובדים ולמנהלים והנחייתם.
- חקירת תאונות עבודה, אירועי "כמעט ונפגע" (Near Miss) והפקת לקחים.
- ריכוז והשתתפות בוועדות בטיחות.
- מעקב אחר עמידת הארגון בדרישות החוק, התקנות והתקנים.
- ליווי פרויקטים חדשים, שינויים הנדסיים והכנסת ציוד חדש כבר בשלבי התכנון.
- ליווי ובקרה על קבלנים ועבודות חוץ/סיכון גבוה.
- בחינת שיטות עבודה ואישורן מבחינת בטיחות (כגון היתרי עבודה מיוחדים).
- קידום והטמעת תרבות בטיחות בארגון.
- סיוע בהכנת הארגון לביקורות של מפקחי עבודה, כיבוי אש ורגולטורים נוספים.
מטרת כלל הפעילויות היא ליצור סביבת עבודה בטוחה, לצמצם את הסיכון לפגיעה באדם וברכוש ולשלב את ניהול הבטיחות כחלק בלתי נפרד ממערכת הניהול הכוללת של הארגון.
מתי חייבים למנות ממונה בטיחות?
חובת מינוי ממונה בטיחות נקבעת בהתאם לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), ומשלבת בין סוג העסק, מספר העובדים ורמת הסיכון. בין היתר, קיימת חובה למנות ממונה בטיחות במקרים הבאים:
- מפעלים ומקומות עבודה תעשייתיים: המעסיקים 50 עובדים ומעלה.
- גופים ומוסדות מיוחדים: בתי חולים, מוסדות להשכלה גבוהה, בתי מלון, רשויות מקומיות, חברות תעופה, נמלים וגופים נוספים המפורטים בתקנות (בחלקם אף מתחת ל-50 עובדים בהתאם לצו/תקנות).
- אתרי בנייה ובנייה הנדסית: שבהם מועסקים בו-זמנית 100 עובדים ומעלה (לרבות קבלני משנה).
- קבלני בנייה: הרשומים בסיווג ג'5 בפנקס הקבלנים, בהתאם להוראות הדין.
- תחום החקלאות: מעסיקים בתחום החקלאות המעסיקים 50 עובדים ומעלה.
- דרישה פרטנית: כל מקום עבודה שלגביו קבע מפקח עבודה אזורי בכתב כי רמת הסיכון או נסיבות העניין מחייבות מינוי ממונה בטיחות, אף אם אינו עומד בסף העובדים היבש.
חשוב להדגיש כי מספר העובדים אינו הקריטריון היחיד. גם אופי הפעילות, סוג התהליכים, הציוד, השימוש בחומרים מסוכנים ורמת הסיכון הכוללת משפיעים על החובה החוקית.
רשימה זו אינה ממצה, וקיימים סוגי מפעלים ומקומות עבודה נוספים המנויים בתקנות. לכן, בכל מקרה של ספק מומלץ לבצע בדיקה פרטנית מול יועץ בטיחות.
לכל אלו, קיימת חובה נוספת בארגונים כמו הקמת וועדת בטיחות ומינוי נאמני בטיחות על כך נדון במאמר אחר.
כיצד נקבע היקף עבודתו של ממונה הבטיחות?
לאחר שנקבע כי קיימת חובה למנות ממונה בטיחות, יש להגדיר את היקף פעילותו (היקף משרה / שעות שבועיות/חודשיות). מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית פרסם נוהל לקביעת היקף עבודתו של ממונה על הבטיחות, המגדיר נוסחה ומפתח שעות נדרש בהתאם למאפייני הארגון, ובהם:
- מספר העובדים ומספר עובדי הקבלן במיקום.
- סוג הפעילות הראשי והענף הכלכלי.
- רמת הסיכון האופיינית למקום העבודה.
- מספר המשמרות ושעות הפעילות.
- מורכבות תהליכי הייצור והעבודה.
- שימוש במכונות, ציוד לחץ, ציוד הרמה או מתקנים מיוחדים.
- עבודה עם חומרים מסוכנים, קרינה או גורמים ביולוגיים/כימיים.
בפועל, שני מפעלים המעסיקים אותו מספר עובדים עשויים להידרש להיקף שעות שונה לחלוטין.
לדוגמה, הסיכונים במרכז לוגיסטי, במסגרייה, במפעל כימי ובחנות בגדים שונים לחלוטין. כפועל יוצא, היקף השעות הנדרש עבור ממונה הבטיחות יהיה שונה בהתאם למורכבות והסיכונים. כתוצאה מכך, ארגון אחד יידרש לליווי של מספר שעות שבועיות/חודשיות בלבד (במיקור חוץ), בעוד שארגון אחר יחויב בממונה בטיחות במשרה מלאה ואף במספר ממונים.
כיצד לבחור ממונה בטיחות?
בחירת ממונה בטיחות היא החלטה מקצועית וניהולית בעלת השפעה ישירה על בטיחות העובדים, הרציפות התפעולית והחשיפה המשפטית של הארגון. מומלץ לוודא כי ממונה הבטיחות:
- בעל הסמכה בתוקף: מחזיק באישור כשירות בתוקף מטעם מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית.
- בקיאות רגולטורית: מכיר היטב את דרישות החוק, התקנות, התקנים וההנחיות הרלוונטיות הספציפיות לענף.
- ניסיון ענפי: בעל ניסיון מעשי מוכח בתחום הפעילות הספציפי של הארגון (תעשייה, בנייה, לוגיסטיקה, מעבדות וכו').
- תפיסה ניהולית: בעל ניסיון בהטמעת מערכות ניהול בטיחות, ביצוע הערכות סיכונים וניהול סיכונים תהליכי.
- זמינות ומענה: זמין לליווי שוטף, למענה באירועי חירום, לביקורות פיקוח ולייעוץ זמין למנהלים.
- יחסי אנוש ותקשורת: מסוגל לייצר רותמות, לעבוד בשיתוף פעולה עם ההנהלה, העובדים, וועד העובדים והקבלנים.
ככל שניסיונו המקצועי רחב יותר ומגוון תחומי עיסוקו גדול יותר, כך יוכל לספק ערך מוסף משמעותי יותר לארגון – לא רק במענה על חובות החוק, אלא גם בייעול תהליכים וחיסכון בעלויות.
האם כדאי להעסיק ממונה בטיחות גם כאשר החוק אינו מחייב? התשובה היא בהחלט כן.
האחריות החוקית והמוסרית לבטיחות העובדים חלה על המעסיק בכל מקום עבודה, ללא קשר לגודלו או לחובת מינוי סטטוטורית.
ארגונים מובילים משלבים ייעוץ בטיחותי כחלק מרכזי מניהול הסיכונים הארגוני, מתוך הבנה שניהול סיכונים פרואקטיבי מונע תאונות, מצמצם ימי היעדרות, מנע נזקים לרכוש ומשפר את ביצועי הארגון. ממונה בטיחות (או יועץ בטיחות חיצוני) מסייע בין היתר:
- לבצע סקרי סיכונים תקופתיים ולזהות מפגעים סמויים.
- לצמצם תאונות עבודה, אירועי בטיחות והשבתות תפעוליות.
- להפחית חשיפה משפטית לתביעות אזרחיות, פליליות ועיצומים כספיים.
- להכין את הארגון לביקורות רגולטוריות ולעמידה בדרישות הדין.
- להטמיע נהלי עבודה בטוחים המותאמים לשטח.
- ללוות רכישת ציוד חדש, שינויי תהליך, שינויים מבניים והקמת מתקנים.
- לקדם תרבות בטיחות של תחקור, למידה ושיפור מתמיד.
בארגונים רבים ממונה הבטיחות משולב כבר בשלבי התכנון של פרויקטים וקווי ייצור חדשים, ובכך מונע כשלים ושינויים יקרים בשלבים מאוחרים. מסיבה זו, עסקים קטנים ובינוניים רבים בוחרים להסתייע בשירותי ממונה בטיחות במיקור חוץ (Outsourcing) בהיקף שעות מותאם אישית, גם כאשר אינם מחויבים לכך יבשה על פי חוק.
מהם הכלים המומלצים לניהול בטיחות מתקדם בארגון?
ארגון המעוניין לנהל את הבטיחות בצורה מקצועית אינו מסתפק במינוי ממונה בטיחות בלבד. הדרך האפקטיבית היא ליישם מערכת לניהול בטיחות ובריאות בתעסוקת (SMS), המבוססת על תוכנית סדורה לניהול הבטיחות (בהתאם לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה - תוכנית לניהול הבטיחות, התשע"ג-2013). תוכנית זו כוללת בין היתר:
- מדיניות בטיחות: הצהרת כוונות חתומה על ידי ההנהלה הבכירה.
- אחריות וסמכויות: הגדרה ברורה של תפקידי הבטיחות בכל דרגי הניהול.
- תיאור הארגון: מיפוי מקום העבודה, המתקנים ותהליכי העבודה.
- ניהול סיכונים: ביצוע סקרי סיכונים, הערכת סיכונים וקביעת בקרות.
- ניהול שינויים (MOC): בחינת היבטי בטיחות לפני הכנסת שינויים בתהליך, בציוד או במבנה.
- הכשרות והדרכות: תוכנית שנתית להדרכות, רענונים והסמכות נדרשות.
- בקרות ומבדקים: ביצוע מבדקי בטיחות פנימיים, סיורי בטיחות ובקרות תקופתיות.
- חקירה ולמידה: מנגנון מסודר לחקירת תאונות, כמעט-ונפגע והפקת לקחים.
- מדדי ביצוע (KPIs): מעקב אחר מדדים תוצאתיים (מספר תאונות/ימי היעדרות) ומדדים מובילים (כמות סיורים, הדרכות, סגירת מפגעים).
- סקר הנהלה: בדיקה תקופתית של ההנהלה לגבי אפקטיביות המערכת.
- היערכות לחירום: תוכניות מענה לאירועי חירום (שרפה, דליפת חומרים מסוכנים, רעידת אדמה וכו').
- עמידה בדרישות דין: מעקב שוטף אחר שינויי חקיקה ורגולציה.
ארגונים המיישמים מערכת ניהול בטיחות מוכרת, כדוגמת תקן הבינלאומי ISO 45001, נהנים משיפור מתמיד בביצועים, מהפחתה דרמטית בסיכונים ומהטמעת תרבות ארגונית מונעת לאורך זמן.
לסיכום
ממונה בטיחות הוא הרבה מעבר לדרישה רגולטורית. הוא מהווה גורם מקצועי ואסטרטגי המסייע להנהלת הארגון לנהל סיכונים, לשמור על בריאות העובדים וחייהם, לעמוד בדרישות החוק ולהגן על הרציפות העסקית.
גם כאשר החוק אינו מחייב מינוי ממונה בטיחות באופן פורמלי, מומלץ לכל מעסיק לבחון קבלת ליווי מקצועי המותאם לאופי הפעילות ולרמת הסיכון של הארגון.
ארגון המנהל את הבטיחות באופן מקצועי ופרואקטיבי אינו רק עומד בדרישות החוק — הוא מגן על המשאב היקר ביותר שלו (העובדים), שומר על מוניטין החברה, מצמצם עלויות בלתי מתוכננות ומבסס תרבות ארגונית של מצוינות.
בסופו של דבר, בטיחות איננה הוצאה תפעולית – היא השקעה המניבה ערך ישיר ומתמשך לעובדים, להנהלה ולארגון כולו.
זקוקים לייעוץ או ליווי מקצועי בנושאי בטיחות בארגון?
פנו אלינו עוד היום, ונשמח לסייע לכם לבנות סביבת עבודה בטוחה, להבטיח עמידה מלאה בדרישות החוק ולהוביל את הארגון שלכם למצויינות תפעולית ובטיחותית.